אודות המסלול

המקטע מס' 9 בשביל ישראל ממגדל לפוריה. מסלול בדרגת קושי בינונית, ומותנה במזג האוויר. המסלול חשוף ברובו ויש לתכנן את מועד הטיול בהתאם. מומלץ ללכת את המסלול מצפון לדרום, בשל העליה לארבל (המנעות מפגיעה בברכיים). הירידה הינה תלולה וארוכה, ומקשה על ההולכים.

באם תבחרו לבצע את המסלול בין סוף ינואר לתחילת מרץ, תפגשו למרגלות המצודה את היקינטון המזרחי ואת העריוני הצהוב.

במסלול זה בוצע שינוי בתוואי והשביל הוסט לשפת הרכס, למטייל  צפוייה תצפית מרהיבה מהארבל לעבר הכנרת.

העלייה לארבל נמשכת כשעה בהליכה איטית וזהירה. במהלך העלייה חולפים למרגלות מצודת הארבל שנבתה ובוצרה ראשית על ידי המורדים בתקופת הורדוס, ובהמשך נבנתה ובוצרה על ידי יוספוס פלביוס,  בתקופת המרד הגדול, בה שימש כמפקד אזור הגליל (אלוף פיקוד צפון) נגד הרומאים.

בתום העלייה עם הגיעכם לראש ההר, המלצתי לפנות ימינה עם השביל המסומן הליכה של כ-100 מטרים ומגיעים לתצפית מהחרוב הבודד. שביל ישראל בפיצול השבילים בראש ההר פונה לכיוון דרום מזרח (שמאלה).

שביל ישראל עוזב את שמורת הר הארבל לכיון צפון מזרח. בכיוון מערב ניתן לראות את הר קרני חיטים. על הר זה התקיים קרב קרני חיטים. קרב שסימן את קיצה של ממלכת הצלבנית הראשונה. בקרב ניגף, והושמד הצבא הצלבני בשנת 1187, על ידי צבאו של צ'אלח א-דין.

הדרך חולפת בקרבת כפר הנופש כפר חיטים, הכפר נמצא בפירוק שנים רבות.

השביל יורד לעבר נחל רקת, ולאחר חצייתו, השביל במגמת עלייה עד למושבה מצפה. מושבה שהוקמה בשנת 1908. המושבה קיבלה את שמה  בשל היותה צופה על הכנרת.

חלקו המנהלתי של המסלול ממגדל לפוריה עובר לאורך שדרות ספיר בשכונות הצפוניות של העיר טבריה. לאחר הליכה במעלה הרחוב עוזבים אותו לדרך עפר נוחה בואכה יער שוויץ. ההליכה ביער נוחה וברובה על כביש שירות.

פרטים אודות הטיול

ציוד נדרש

ניווט באמצעות וייז לישוב מצפה

ניווט באמצעות וייז

ניווט באמצעות גוגל מפות

הארבל

הארבל הוא גן לאומי של רשות הגנים הלאומיים. הכניסה אליו בתשלום. זהו צוק סלע המתנשא מעל לכנרת לבקעת גינוסר ולנחל ארבל ומאפשר תצפית נרחבת לכל צפון מזרח מדינת ישראל. בקיר הצוק נמצאת מערה מבוצרת. בניית המבצר הראשון מיוחסת לתקופה הרומית. השרידים המצויים במקום כיום נבנו בידי שליטי משפחת מען הלבנונית במאה ה-16, בתקופת הקצרה שבה הדרוזים שלטו בלבנון.

סיפורה הראשון של המערה המבוצרת קשור בראשית ימי מלכותו של הורדוס הגדול. הורדוס קנה את המלוכה על יהודה מידי הקיסר הרומי אנטוניוס, אבל נדרש לממש את מלכותו בעצמו. את המורדים שהתבצרו במערה דיכא בעזרת חיילים שהוריד מלמעלה בארונות הקשורים בחבלים. החיילים התלויים בארונות משכו את המורדים החוצה בעזרת כידונים עם קרסים בקצותיהם, והפילום לתהום. דייק מצור רומי דומה לזה של מצדה נמצא על ראש הר ניתאי וניתן לראותו מראש המצוק. בגללו משערים חוקרים שאולי כל הקרב של הורדוס במורדים היה במערות הר ניתאי ולא בהר ארבל. מביצורי המורדים בהורדוס לא נותר, כאמור, דבר.

יוסף בן מתתיהו ביצר גם כן את ארבל. יש חוקרים המייחסים את החומה על הר ניתאי לביצורי בן מתתיהו דווקא.

מגדל

השם מגדל שייך הן למושבה הקיימת היום והן לשרידיה של עיר עתיקה שההסטוריה שלה משמעותית הן ליהודים והן לנוצרים.

מגדל של היום היא מושבה שתאריך הייסוד הרשמי שלה הוא 1910. גם קודם לכן היו נסיונות התיישבות במקום, של נוצרים ושל יהודים, שנכשלו בעיקר בגלל המלריה שהיתה נפוצה באיזור.  המתיישבים הראשונים היו חברי משלחת גרמנית שביקשה לחפור באתר העתיק. ב-1919 רכש טריידל, המודד הרשמי של המשרד הארצישראלי, את האדמה בכספי תרומות. ה-1910 נוסדה כאן חווה חקלאית, שהיתה תחנה בדרכם שלטרומפלדור, ברנר וא.ד. גורדון. המקום הפך תחילה לבסיס לגדוד העבודה, ובהמשך-למושבה.

את האתר העתיק  חפרו במשך שנים הארכיאולוגים הכמרים קורבו ולופרדה. לאחרונה גילתה כאן משלחת חפירות של רשות העתיקות בית כנסת מתקופת בית שני, מהבודדים שנתגלו בארץ בכלל.

מגדל היתה עיר דייגים שהתמחתה בייבוש והמלחת דגי הכנרת. תושביה, רובם יהודים, מרדו ברומאים פעמיים, שהחשובה שבהם היתה בימי המרד הגדול. הם נחלו תבוסה ניצחת, מי שלא נהרג ברח בסירות לכנרת, ונטבח שם בידי חייליו של טיטוס שאירגנו לעצמם צי סירות מאולתר. העיר שהשתקמה אחרי המרד לא עסקה עוד בדייג, אלא בייצור אריגים ובצביעתם.

לנוצרים מגדל חשובה כי היא מקום הולדתה של מרים המגדלית. הגירסה הנוצרית הרשמית אומרת שמרים נמנתה על קהל המלווים הקרוב לישו כשהסתובב בירושלים. היא נכחה בצליבתו והיתה גם זו שאליה נגלה ישו שקם לתחיה שלושה ימים אחרי שנצלב. דן בראון טילטל את העולם הנוצרי והוציאו משלוותו, כשהשתמש בעלילת ספרו "צופן דה וינצ'י" בהשערה שמרים המגדלית היתה אשתו של ישו.