אודות החג

יום שישי הטוב – הפסיון של ישו

הפסיון של ישו, משמעותו בשפה הלטינית "לסבול". המושג מתייחס לסבלו של ישו ועל גאולתו מן הייסורים בגן לאחר צליבתו ומותו בגולגותא.

אחרי הסעודה האחרונה, ישוע הלך לגן גת שמנים בהר הזיתים להתפלל ולישון. באשמורת הבוקר הראשונה ישו מוסגר על ידי יהודה איש קריות, ולאחר הסגרתו התקיים המשפט ובסופו נפסק שיש להוציאו להורג בצליבה.

הקונקנים משחזרים את המשפט, ואת מהלך הצליבה, ומסעו של ישו לאורך ארבע עשר התחנות בויאה דולורוזה. השחזור צבעוני, ומרגש ביותר וסוחט דמעות מהעדה ומהמאמינים הצופים בשחזור.

 

אודות הלויה של ישוע

הטקס מתקיים בגן בעמק הקדרון הסמוך לכנסיית גת שמנים. במקום מוקמות סוכות ניידות, בצבע לבן האחת למקהלה והשנייה לאנשי הדת. החל מהשעה 08:00 מתקבצים חברי הקהילה במתחם.

הטקס מתחיל בין השעה 08:30 לבין השעה 08:50. בשתי קצוות המתחם נושאות בנות הקהילה שלטים עם מספר התחנה. מספרי התחנה משתנים. במהלך הטקס אחד המאמינים, המחופש לישו, משחזר את מהלכו של ישוע בין התחנות. לעיתים השחזור מתקיים בנשיאת הצלב בלבד.

כ-5-6 מאמינים נושאים את הצלב בין שתי התחנות. בהגיעם לתחנה, הקהל שר פיוטים, אנשי הדת מקריאים פסוקים מהברית החדשה. בהמשך מתקיים טקס דתי המסתיים במיסה טחלוקת לחם הקודש.

בתום הטקס מחולק לקהל המאמינים ארוחת צהריים אותנטית.

משך הטקס כשלוש שעות.

פרטים אודות הטיול

ציוד נדרש

ניווט באמצעות וייז

ניווט באמצעות גוגל מפות

אודות הקונקאנים

מוצאה של העדה הקונקאנית מדרום מערב הודו, מאזור גואה. מקור השם אינו חד משמעי ולו מספר אפשרויות.

העדה בתחילת דרכה האמינה בדת ההינדית ודיברה את השפה הקונקנית. במאה ה-17 בחסות האינקויזיציה סבלו תושבי גואה מרדיפות קשות ומנחת ידה של הכנסייה. הלחץ הביא את התושבים בשל הרדיפות להמיר את דתם לנצרות.

נאסרה על הקונקנים להשתמש בשפתם כי אם לעשות שימוש בשפת הפורטגז בלבד. כיום העדה דוברת שתי שפות; שפת הפורטוגז משמשת כשפת הקודש. במהלך הטקסים הדתים נעשה בה שימוש.

מרבית חברי העדה נמצאים מחוץ לגבולותיה של הודו, עוסקים במתן שירותים בארצות השונות.

בישראל נכון לשנת 2019 הקהילה מונה כאלף איש.

תרבות הקונקאנים

תרבות הקונקאני היא בעיקרה, תרבות חוף המתבססת על; דגים, קוקוס ואחרים. אם בוחנים את הרגלי החיים של הקהילה, קל להבין מדוע עיקר מזונם מתבסס על: קוקוס פנקייק, קארי המשולבים בתפריט הדיאטה של Konkanis.

הקוקוס נתפש כנוזל ברכה כמו גם תוספת בריאות (והוא משמש טיפול טרום לידתי, לאחר הניתוח התאוששות וכו'). גגות הבתים והבקתות היו מקושטים באופן מסורתי עם עלי קוקוס. אפילו צעצועי ילדים נעשים עם חלקי עץ קוקוס. לפיכך אנו קוראים את ארץ Konkanis כארץ  הקוקוס.

משמעות  השם קונקאני מגיע מ-"קום" מייצג את אמא אדמה ו "כנא", אבק או אטום (בסנסקריט). במשך שנים, המתפללים אל אמא אדמה הוכרו Konkanis. אפשר לומר בבטחה כי את הדור הראשון של Konkanis היו קהילת חקלאים.

האמונה של הקונקאנים אינה אחידה; בתחילה כול העדה האמינה במספר אלים ואף סגדה לאל שיווה ואשתו Shakti . מאוחר יותר, רבים הפכו חסידיו של Madhvacharya, אשר דגל ב Dvatism והחל לעבוד את לורד Vishnu, תוך שמירה על טקסי Shivaite שלהם.

זו הסיבה מדוע ניתן להבחין בתפילות מנחה למספר אלים רב כולל לאל השמש. מספר רב של Konkanis התאסלמו, וחלק מבני הקהילה התנצרו ואף משתייכים לזרמים פרוטוסטנטים שונים.

תהליך הגלובלזצייה פזרם ברחבי העולם ואף לארץ ישראל. בני הקהילה נמנים על הזרם הקתולי, חוגגים את חגי הנוצרים בטקסים צבעוניים ומרהיבים.

מידע חשוב

העולם הנוצרי נחלק לשניים: קתולים ואורתודוכסים, חשוב ביותר לבדוק באם קיימת חפיפה בין מועדי החגים בין העדות השונות (לא תמיד הם חופפים).