שבת האש הקדושה - שבת האור האורתודוכסית

שבת האש הקדושה - שבת האור

שבת האור היא אחד הטקסים הדרמתיים והמרכזיים ביותר באירועי השבוע הקדוש בירושלים. על פי בשורות הברית החדשה (4 האוונגליונים) ביום שישי נצלב ישוע הנצרי, והוציא את נשמתו בסביבות 9 בבוקר. הוא מובל לקבורה בסמיכות מקום ונקבר בקבר מפואר שרוכש עבורו אחד ממאמיניו. ברם, כשבאים מאמיניו ביום ראשון שלאחר מכן להביט בגופתו שבקבר מתברר שהקבר ריק. ישוע קם לתחיה. בתיאולוגיה הנצרית מתרחש אירוע נסי זה במוצאי שבת של השבוע הקדוש. הטקס המקושר לאירוע זה מכונה 'שבת של האור' ועיקרו ירידת האש הקדושה משמים והפצתה בקרב המאמינים.
הטקס מיוחד לכנסיות המזרחיות, בבוקר השבת הקדושה מתקהלים מאמינים רבים ברחבי הכנסיה. הפטריארך היווני אורתודוכסי נכנס אל מבנה האדיקולה (קבר ישוע) במלבוש בד לבן צנוע, לאחר שפשט את בגדי הכהונה שלו, יחד עמו נכנס הפטריארך הארמני. על פי האמונה השניים עומדים ומתפללים עד שיורדת אש פלאית משמים, עולה מן הקבר הריק ומציתה ארבעה אוגדי נרות שמהם תופץ האש לעדות השונות (אורתודוכסים, ארמנים, אסיריים, קופטים). כדי להכביד את רושם הנס מוודאים מבעוד מועד שאין בקבר גפרורים או מצית, או אש בוערת. תפקיד זה מוטל על כתפיהם של שומרי האתר המוסלמים, לאחר 'בדיקת החמץ' הם יוצאים מן האדיקולה וזו נחתמת בשעווה עד לטקס. לפני כניסת הפטריארכים מוודאים שאין בידיהם אמצעי הדלקה. אחדים מהפטריארכים גם סיפקו תיאורים מרשימים של אש היורדת ומציתה מאליה את הנרות.
אולם חשיבות הטקס נובעת בעיקר מן ההתרגשות העצומה של אלפי המאמינים הפזורים ברחבי הכנסיה ומאות אלפי הנצרים הגודשים את רחובות הרובע הנצרי. לאחר שהוצתה האש מושיטים הפטריארכים את אגד הנרות החוצה (באגד 33 נרות כמנין שנות חייו של ישוע) המאמינים מדליקים ממנה נרות ומעבירים הלאה לבני עדתם. בתום מספר דקות עוטה כל כנסיית הקבר החשוכה אור נרות זורח. ובמהלך השעות הקרובות מקשטות הלהבות את כל רחבי הרובע הנצרי. עם הדלקת האש קוראים המאמינים 'כריסטוס אנסטי' שפירושו 'קם לתחיה המשיח'.
רצים מיוחדים נושאים את האש למזבחות שונים ברחבי העיר העתיקה, שליחים מיוחדים מעבירים את האש בתהלוכה חגיגית לבית לחם ולשאר כנסיות הארץ. מטוסים מיוחדים ממתינים לאש להעבירה למספר בירות בעולם. ואפילו אש הלפיד האולימפי מקורה באש זו. בעבר ניתן למאמינים לקחת להבה מן האש בעששית קטנה במטוס ולהביא לארצותיהם השונות, אולם בשל הידוק הסדרי הביטחון הדבר נאסר, וכיום נוכל לראות מאמינים רבים שמשך כל השנה מדליקים אוגדי נרות באש התמיד הדולקת משך כל השנה בצד האדיקולה. הם מורשים לכבות את הנרות במתקן מיוחד, ולכשידיליקום שוב בארצותיהם נחשב הדבר כמו היתה זו האש הקדושה.
לאירוע עצמתי זה מתועדים שורשים כבר במאה ה-9, והוא מתואר על ידי נוסעים שונים כאירוע רב-מתח. לא אחת, לפני הסדרי הסטאטוס קוו, נסתיים האירוע בפציעות ואף במוות של מאמינים רבים. יש לציין שגם המוסלמים מוצאים עניין בטקס, ושהשלהבת הקדושה מוצאת את דרכה בין השאר גם לכמה מסגדים ברחבי הארץ.

מהלך הסיור

הסיור יחל בהרצאת מבוא ורק על עולם הנצרות, השבוע האחרון בחייו של ישו, על חגי האור שחג זה אחד מחגי האור הנחוגים ברחבי העולם, וכן על החג עצמו.

השנה חגי העדות האורתודוכסיות והקתוליות לא חלות באותו מועד לכן הסיור יתחלק לשני חלקים: בבוקר נצטרף לרבבות המאמינים שיצטופפו ברחובות העיר העתיקה ונצפה בהפצת האש הקדושה. בערב נצטרף לטקס של העדה האתיופית.