צומח ארץ ישראל

קריתמון ימי

מקור השםשמו של הקריתמון הימי מבחינה פילולוגית מזכיר את המילה כרית. כרית מוגדרת כרצועת המפגש בין חוף סלעי וים, שמי הים בה באים ונסוגים והיא נחשפת בחלקה לאוויר. אך כרית נכתבת ב"כף" ואין קשר בין המילים.בית גידולזהו בית גידול ייחודי לכמות מרשימה של אורגניזמים הבונים בהדרגה את השונית. בשל עמידותו יוצאת הדופן למליחות 'מסכים' הקריתמון להישטף [...]

קריתמון ימי2020-08-16T21:01:02+02:00

רקפת מצויה

"מתחת לסלע צומחת לפלא", נכתב עברית למנגינת השיר 'מרגריטקלעך' היידישאי, "רקפת נחמדת מאוד". ואכן הרקפת המצויה מעדיפה בתי גידול סלעיים.מופעגבעולה המאונקל, הפרח הנפתח כלפי מטה ועלי הכותרת הורודים בהירים שלו המשוכים לאחור, העלים הגדולים והמצויירים, כל אלה חורטים אותה בזכרון ואין לטעות בה.הפקעתהרקפת המצויה היא גיאופיט בעל פקעת המתפרשת לרוחב, הפקעת רעילה כנגד מזיקים וממנה מזדקרים [...]

רקפת מצויה2020-08-16T21:07:18+02:00

שיזף מצוי

שמות העץ'עץ הדומים' ששמו הונצח בספרה ובסרטה של גילה אלמגור הוא כינויו הנפוץ של העץ הנקרא שיזף מצוי ומקורו בשם הערבי: דום. שם ערבי נוסף: סידר, העניק לו בימי החלוצים את השם 'סידריה'.במסורת הנוצריתבמסורת הנוצרית זהו העץ ממנו שזרו את כתר הקוצים של ישו (ומכאן שמו הלאטיני – ספינה קריסטי). ואכן ענפיו משופעים בקוצים קשים וחדים [...]

שיזף מצוי2020-08-16T21:07:46+02:00

שלהבית דביקה

השלהבית הדביקה היא שיח רב-שנתי, מין אנדמי לאזור הים-תיכוני. את שמה קיבלה השלהבית מצורת עליה האזמליים, שאם נפנה את קצותיהם המחודדים כלפי מעלה יזכירו לנו צורת שלהבת אחרים גורסים – שלהבית בשל פריחתה הצהובה כלהבה. עליה מזכירים במקצת את עלי המרווה, ואכן גם השלהבית נמנית עם משפחת השפתניים. אולם מלמול העלים והרחתם יגלו מיד שהשלהבית אינה צמח [...]

שלהבית דביקה2020-08-16T20:54:55+02:00

שערות שולמית

שרך רב-שנתי ממשפחת שערות שולמית. הוא נפוץ בארץ במקומות לחים ומוצלים, במעיינות נקבה, במצוקים, במערות ובסדקי סלעים. לצמח קנה-שורש זוחל, מכוסה קשקשים, וממנו יוצאים עלים מנוצים ומחולקים שלוש פעמים. ציר העלה חום-שחור, ועליו יושבים עלעלים דמויי מניפה. המנבגים יושבים בצברים בצד התחתון, קרוב לקצות העלעלים. הרשמה לאתר

שערות שולמית2020-08-16T20:57:11+02:00

שפרירה קשקשנית

אין לך דוגמה טובה מזו לבעיה לשונית מוכרת. עומד מדריך מול קבוצה ומעוניין להציג בפניה צמח חדש אך אויה. האקדמיה ללשון העברית בחרה עבורו שם שצלילו המשעשע מזמין אסוציאציות ותגובות שמכסות על כל פרט אטרקטיבי אודות הצמח עצמו. קבלו נא את השפרירה הקשקשנית. המהדירים מוזמנים להגות 'קשׂקשׂנית' בשי"ן שמאלית שכן מדובר בבעלת קשקשים ולא בצמח פטפטן. ועוד [...]

שפרירה קשקשנית2020-08-16T20:59:03+02:00

שקד מצוי

אודותכשאר בני משפחת הוורדיים, גם השקד המצוי הוא עץ נשיר בחורף. ומי אינו מודע לפריחת השקד הלבנה-ורדרדה המקשטת את מדרונות הרי ארצנו עוד בפברואר, הרבה לפני מרבית הצמחים ועוד בטרם הנצו העלים.השקד הוא עץ בינוני המתנשא לגובה של כ-4 מטרים, אך יכול להגיע גם עד כפליים מזה. כשאר הוורדיים גם פריחת השקד וייצור הפירות שלו תלויים [...]

שקד מצוי2020-08-16T20:56:31+02:00

שרעול שעיר

גם אם אינו המרשים שבפרחי ארצנו נוכל לראות את השרעול בפריחתו במשך כמעט חצי שנה (מרס – יולי), זהו בן צנוע למשפחת הפרפרניים, בעל 5 עלי כותרת מאורכים המגיעים עד 3 ס"מ, בגווני ורוד וסגול לעיתים כמעט כחול ממש.מבנה הצמחכל אחד מזרעי השרעול עטוף תרמיל אחד הדוק ומוארך בקצה התרמיל עוקץ כפוף. לפרח עלה מחולק ל-3 [...]

שרעול שעיר2020-08-16T20:58:00+02:00

תאנה

איזכורים במקורותעוול נעשה לתאנה אם נתחיל בסקירת מאפייניה הבוטאניים. התאנה היא קודם כל מעמודי התווך של התרבות המקומית, החל בעלה התאנה כגילוי הראשון של מיניות בתנ"ך.עבור בתיאור ימי הנחת של מלכות שלמה: מל"א ה' 5: "איש תחת גפנו ותחת תאנתו", בשיר השירים "התאנה חנטה פגיה" וכלה בהיותה אחד משבעת המינים.הממצא הארכיאולוגיארכיאולוגים מצאו עדויות לגידול ואכילת תאנים [...]

תאנה2020-08-16T20:50:19+02:00

תגית מצויה

אודותאחת מ-7 מיני תגית הנפוצים בארץ, ו-מעל מאה ברחבי העולם. את התגית המצויה נוכל לראות בהמוניה בשלהי האביב (מרס – מאי). התגית נפוצה בכל אזורי הארץ החל מצפ' הנגב ומדבר יהודה וצפונה.היא אוהבת קרקעות כבדות ופורחת בשטחי בתה כמו גם בשטחים חשופים שעברו טראומה (שריפה, בנין), עליה תמימים בסיסם יוצא מן הגבעול והם סדורים בזוגות.המיןהתגית המצויה [...]

תגית מצויה2020-08-16T20:51:46+02:00

תורמוס ההרים

בתקופת מרד בר כוכבאלאחר מרד בר כוכבא נאלצו היהודים להדיר את רגליהם מטבריה, שכן אלפי הקרבנות נקברו בחיפזון בכל מקום שנתאפשר, והרי זו טומאת המת. אולם רבי שמעון בר יוחאי מצא פתרון.תורמוס ההרים אוהב אדמות מתוחחות. זרע תורמוסים בכל טבריה, התורמוסים שגשגו באדמות הקברים, ובאשר לא צמחו – ניתן היה להתיישב. כך טיהר רשב"י את טבריה [...]

תורמוס ההרים2020-08-16T20:52:26+02:00

תות דמשקאי – תות שאמי

"הכל קרה בגלל רותי, הלכנו לקטוף לנו תותים", כך מנציח שיר הפתיחה של 'זרעים של מסטיק' את המנהג הנפוץ – לטפס על עצי התות, להנות מהפירות העסיסיים והמתוקים ו… לחזור הביתה עם חולצה מוכתמת. שימושיו עץ התות הנפוץ בארץ בגינות ובערים הוא בעל מספר זנים. זהו עץ נשיר, בעל עלים רחבים בעלי שפה משוננת ומגוון צורות, שכל ילד [...]

תות דמשקאי – תות שאמי2020-08-16T20:46:04+02:00

תמר

בשימוש האדםדי בקפיצה קטנה לשכנתנו הדרומית מצרים כדי לראות כיצד מזין עץ התמר תרבות אנושית שלמה. מטאטאי הרחובות עודם גורפים את האשפה בסנסני התמר (הענפים הנושאים את הפרי), שפע רהיטים עשויים ביצירתיות מן הענפים המעוקלים. התימורות – כפות התמר רחבות הידיים מקרות סוכות ארעי לצד סוכות של קבע. מן העלים קולעים סלסלות, סלים וחפצי נוי. הגזעים קורות לבתים, [...]

תמר2020-08-16T20:48:48+02:00
עבור למעלה