| פרטים אודות הטיול | |
|---|---|
|
ציוד נדרש ופרטים נוספים:
|
 |
| שמורת נחל דוד – עין גדי | ||
 |
"עין גדי, עין גדי, איך פלגים בך חותרים בשממה?" שואל השיר המפורסם. נוה המדבר הגדול והחשוב בארץ הוא כאן, בקטע שבין מצוק ההעתקים לים המלח, במפתח הכולל את שני נחלי האיתן המרשימים: נחל דוד ונחל ערוגות. בגלל מבנה השכבות בקמר הרי יהודה, ניגרים מי התהום המצטברים מגשמים היורדים מירושלים ועד חברון ומתנקזים כאן בשמורה. בגלל עומקו של בקע ים המלח (המקום הנמוך בעולם) פורצים הנחלים את במת השוליים של מצוק ההעתקים בשפיעה מרשימה, המייצרת מסלולי טיול יפים ומרעננים לטבילה. מימי הנחלים נתפסים בטרם יגיעו לים המלח ורובם משמש את החקלאות בקיבוץ עין גדי. זה הזמן להזכיר את מעיין עין-גדי עצמו, שהוא פינת חמד ירוקה עם כמה עצים ובריכה שמימיה נשאבים בצינורת היישר למפעלי הבִּקְבּוּק של הקיבוץ המוכרים אותם כמים מינרליים – מה שמייצר מחלוקת בין חוקרי אקולוגיה שונים. התנ"ך מספר לנו על דוד המלך שברח משאול וישב במצדות אשר בעין גדי, ובנחל ערוגות. לנחל הקצר יותר העניקה ועדת השמות את השם דוד, ופיזרה שמות תנכ"יים על פני כל השמורה. כך קיבלנו את הר ישי, מערת דודים, מפל שולמית, ושמות דומים. אולם ההיסטוריה של המקום חוזרת עוד הרבה אחורנית. בתקופה הכלקוליתית היה כאן מקדש פעיל, הממוקם ממש בין שני הנחלים באמצע המדרון. בחפירות נמצאו שרידי קורבנות, וכלי פולחן. את אוצרות התרבות הכלקוליתית הכוללים מטות ורימוני נחושת יפהפיים וצלמיות יעלים מצאו בנחל משמר כ-10 ק"מ דרומה מכאן. מתקופת התנ"ך ועד שלהי התקופה הביזנטית מתקיים כאן ישוב יהודי ששלט ברזי הפקת שמן האפרסמון שהיה שווה את משקלו בזהב. ונזכר כבֹּשֶׂם בשיר השירים 'דודי ירד לגנו אל ערוגות הבשם'. בשוליים המזרחיים של השמורה נמצא אתר ארכיאולוגי בו נחשפו שרידי כפר מהתקופה הרומית ובית כנסת ביזנטי עם רצפת פסיפס ועליה ציורי טווסים וכן שמות החודשים, כתובות הקדש וקללה למי שיעז לחשוף את הסוד: ככל הנראה סוד הפקת האפרסמון העלום. כמו כן באתר שרידי חקלאות עתיקה ומתקנים חקלאיים שחוקרים שונים סבורים שהיו חלק מהתעשייה הסודית, ההיי טק של התקופה הרומית. מסיבה זו כנראה לא פגעו הרומאים בישוב היהודי כאן בשנות המרד. לטיול בשמורה שהוכרזה בשנת 72, אופציות מרובות והוא מאפשר לנו מפגש עם עשרות בעליי חיים, הבולטים בהם הם כמובן היעלים, המסתובבים כאן בהמונים, ללא חשש, ומפגינים למטייל את כישורי האכילה והעמידה על שתיים ממרחק של מטרים ספורים. כמותם רובצות כאן להקות השפנים. (אלו ואלו נזכרים בתהילים) הצדים את לב המטיילים. הקמת השמורה, והפופולאריות המרובה שלה מרחיקים מכאן את הצבועים, התנים והשועלים – הטורפים המאיימים עליהם. בעבר נראו כאן נמרים. ואף כותב שורות אלו צילם לא אחת טביעת רגל טרייה של נמר בחרסית הבוצית של נחל ערוגות. מלבד היונקים נפגוש כאן את הטריסטרמיות והעורבים חומי העורף הגדולים. במימי הנחל נחבאים סרטני נחלים. גם הצמחיה מושפעת מן המטיילים. לפני כ-4 שנים נשרף כל המדרון הדרומי של נחל דוד בגלל סיגריה שלא כובתה היטב, למרות איסור העישון, האכילה, והפגיעה בחי במקום. על השיטים המרובים במפתחי הנחלים נוכל למצוא את הרנוג השיטים הטפיל. הלה מביא לקינון ציפרים קטנות ונחשים מוצאים את דרכם אל קיניהן. מלבד זאת נמצא חישות בריאות של קנה ועבקנה, וצמחים אוהבי מים כשערות שולמית, וצמחי מדבר אפייניים כמו הצלף. בין המסלולים השגורים בשמורה נזכיר את נחל דוד המעגלי, נחל ערוגות עד למפל הנסתר וחזרה, עליה מתל גורן אל מעין עין-גדי וירידה דרך המקדש הכלקוליתי אל ערוץ נחל דוד. אך קיימות עוד עשרות ואריאציות וניתן לעקוב אחריהן בקלות הודות לשילוט ולמפה הצבעונית שהכינה הנהלת האתר עבור המבקרים. |
|
| אפשרות למסלול טיול | |
|
שמורת נחל דוד אליה מועדות פנינו נמצאת בסמוך לאכסניית עין גדי על כביש מס' 90. כיצד מגיעים: |
 |
| רקע היסטורי | ||
|
|
||
| בית הכנסת העתיק | |
|
|
| מפל דוד מעיין שולמית ומערת דודים | ||
|
|
||
| מפל החלון והקניון היבש | |
 |
| בושם האפרסמון | ||
| ערף המדבר | |
|
|
| טריסטמית | ||
|
|
||
| יעלים | |
|
|
| זקום מצרי | ||
 |
||
| סהרון משולשל | |
|
|
| המפל התחתון | ||
|
||
| שפן סלע | |
|
|
| תמר | ||
|
|
