השם הוא עברות של עין אבו ע'זי כך כינו אותו המקומיים הערבים שחיו כאן עד מלחמת השחרור. על המפנה הצפון מערבי היורד מהר עמינדב, מתחת למושבים עמינדב ואורה עובר ציר המעיינות. זוהי סדרת מעיינות שכבה הנובעים בין תצורת הסלע 'עמינדב' העשויה דולומיט קשה ובין תצורת 'מוצא' העשויה חוואר שאינו מחלחל, ומהווה את השכבה האטימה במעיינות. בהתחתרות נחל שורק (ובעקבות תהילכי שבירה) נחשף מדרון הנחל וכך נתקבלו לאורך קו המגע בין השכבות שורה של מעיינות רבים. הציר מקיף למעשה את הר עמינדב, ויש בו למעלה מ-8 מעיינות. הקטע המטוייל שלו הוא חלק משביל ישראל ומתחיל בחרבת סעדים, הנמצאת בקצה הכביש היורד מיד קנדי.

לאורך הציר נפגוש את עין סעדים, עיינות עמינדב, עיינות עוזי, ועין תמר. מעל חלק מן המעיינות בנו הקדמונים כבשני סיד. זרימת המים מתחת לכבשן אפשרה קירור של האוויר בכבשן ועל ידי כך הזרמה של חמצן טרי אל הגחלים שבפנים. לאחר הליכה של כשעה בציר המעיינות מגיעים לעינות עוזי.

כאן ישנן שתי בריכות מרובעות. העליונה נמצאת על המדרגה הרחבה בה עובר השביל. רוחבה כ-4 מטרים ועומקה כמטר אחד. המים הנובעים ממלאים אותה כל השנה, וסביבה מקום נוח לעצור ולחסות בצל הברושים. ניתן לטבול בבריכות, ובשבתות צפוי למצוא שפע מטיילים הנהנים מפינת החמד. הבריכה השניה נמצאת בהמשך השביל ומספר מטרים מתחת לו. אל הבריכה מובילה תעלת השקייה שהיתה בשימוש עד מחצית המאה העשרים, וממנה נמשכת מערכת תעלות.

במדרגות החקלאיות הפרוסות על גבי המדרון עדיין ניתן לראות עצי פרי שהושקו ממימי הבריכות. האזור כולו שופע צמחיית חורש וגריגה נמוכה אפיינית, בין השאר נמצא לוטם מרווני ושעיר, סירה קוצנית, שיחי אשחר, ועצים נמוכים של אלון ואלה.